לשון הרע בפייסבוק

הרשת החברתית פייסבוק חגגה לאחרונה את הצטרפותו של החבר ה-2,000,000,000 (2 מיליארד) ומתקרבת בצעדי ענק לכך שבקרוב למחצית מאוכלוסיית העולם יהיה מנוי בפייסבוק. למרות שרשתות חברתיות הן תופעה משפטית חדשה יחסית, אשר אין אליה עדיין שום התייחסות בחקיקה, בתי המשפט, במהלך השנים האחרונות, בפסיקה עקבית וסדורה הסדירו כללי עשה ואל תעשה ברשת בכל הנוגע לחשיפה להליכים מפני לשון הרע.

ננסה להסביר באמצעות מספר דוגמאות ומקרים אמתיים שנדונו בארץ בשנים האחרונות אילו פרסומים עלולים להיחשב כלשון הרע.

#1 – פרסום סטטוס טקסטואלי אשר עלול להוות לשון הרע

נקודת המוצא לדיון עליה חוזרים בתי המשפט פעם אחר פעם היא כי התפתחות טכנולוגית איננה משנה כללי יסוד משפטיים. לשון הרע היא לשון הרע בין אם נכתבה בנוצה ועט ונשלחה באמצעות יונת דואר ובין אם נכתבה באמצעות עכבר מחשב ומקלדת ונשלחה באמצעות לחיצה על כפתור. כל פרסום טקסט העלול לגרום לפגיעה, השפלה או לעג לאדם או עסק, עשוי להיחשב כלשון הרע. במקרה שהיה, בשנת 2014, נפסק כי לקוחה הוציאה דיבה על עסק לאחר שפרסמה שלא קיבלה עודף בעת רכישה וכי מדובר במרמה מכוונת. בעל העסק תבע את המפרסמת בגין לשון הרע ובית המשפט חייב אותה לפצותו בסך של כ-13 אלף ש”ח.

#2 –פרסום סטטוס המכיל תמונה/וידאו/אודיו אשר יש בהם פגיעה

לא רק טקסטים, גם פוסטים המכילים כל תוכן מדיה שהוא אשר יש בהם משום פגיעה באדם או עסק עלולים להיחשב ללשון הרע. בשנת 2015, פרסם אדם סרטונים מבזים בפייסבוק בשל סכסוך עם שכניו. בית המשפט קבע כי אכן רוב הסרטים מכילים תכנים העולים כדי לשון הרע ונובעים מתוך רגשות נקם ולפיכך מדובר בלשון הרע.

#3 – הודעות אישיות אשר יש בהן פגיעה

החוק בעניין לשון הרע קובע כי על מנת שתהיה עילה חייבים להיות מעורבים יותר משני צדדים. במילים אחרות, לא מספיק שאדם שולח הודעה אישית לאחר, גם אם הודעה זו יש בה אמירות ותכנים חריפים ואף משפילים, מחויב להיות גורם נוסף – שלישי – אשר עד וחשוף לאותם תכנים במשלוח ההודעה. על כן, דברים אשר נאמרים בין מפרסם לנפגע ולא הגיעו לצדדים שלישיים לא ייחשבו ללשון הרע. עם זאת, כאשר נשלחת הודעה המכילה תכנים אשר יש בהם משום פגיעה באדם אחר, והודעה זו נשלחת בקבוצה המכילה את שני הצדדים ועוד לפחות אדם נוסף – יש בה משום עילה ללשון הרע. על כן, הודעות בקבוצות בוואטסאפ או כל אפליקציה אחרת יכולות להיחשב ללשון הרע. אך למעשה החוק עוד יותר מחמיר בעניינים אלו, ולא חייבת להיות קבוצה אשר מקבלת את ההודעה – מספיק גורם שלישי,גם אם מדובר בהודעה אישית. בפסק דין שניתן לאחרונה קבע בית המשפט כי הודעה ששלח אדם לקרובת משפחה על כך שקרוב משפחה אחר הינו “גנב”, מהווה לשון הרע ומזכה את הנפגע בפיצוי כספי. לפיכך ניתן לקבוע כי כל עירוב של גורם שלישי במדיה החברתית, בין אם בהודעה אישית או קבוצתית, עלול להיחשב כפרסום בהתאם לחוק לשון הרע.

#4 – טיפים לצמצום החשיפה בפני הליכים בגין לשון הרע בפייסבוק

כבר לפני אלפי שנים קבעו חז”ל את עיקרון היסוד לפיו דברי חכמים בנחת נשמעים. הזמינות של הרשתות החברתיות לצד הרצון להעביר מסר בצורה ברורה מהירה וחדה במהירות בסמוך לאחר המקרה השכיחו עיקרון זה ורבים רבים כיום חושפים עצמם שלא לצורך להליכים בגין לשון הרע ברשתות החברתיות. הקפדה על מספר כללים פשוטים עשויה לצמצם בקלות את החשיפה מפני הליכים שכאלו:

א. חשבו פעם ועוד פעם לפני שאתם מפרסמים סטטוס טקסטואלי או גרפי. החיפזון מהשטן.

ב. השתדלו לנסח את הסטטוס כהבעת דעה אישית ולא כקביעת עובדה נחרצת כאשר אתם לא יכולים להוכיח את העובדות.

ג. הפנו את תשומת ליבכם לטעות אל תהססו לתקן את הסטטוס או למחוק אותו עד לבירור העניין

זקוקים לייעוץ או התייעצות משפטית בנושאי לשון הרע? תוכלו ליצור עמנו קשר, במשרד עו”ד שוק-שקד, נחמן לקביעת פגישה כדי לדון במקרה בטלפון מספר 03-5711007, או בטופס הרישום בתחתית העמוד.

 

 

אהבת את המאמר?

שיתוף ב facebook
Share on Facebook
שיתוף ב twitter
Share on Twitter
שיתוף ב linkedin
Share on Linkdin
סגירת תפריט
דילוג לתוכן