מערכת הבחירות לכנסת ה-21 תיזכר בעיקר ככזו אשר הייתה מלווה בהכפשות והשמצות של המפלגות המתחרות והעומדים בראשן. הכפשת היריב היא חלק בלתי נפרד מקמפיין בחירות, אך עולה השאלה – מתי ניסיון להציג את היריב באור שלילי הופך ללא לגיטימי ופוגע בשמו הטוב?
לשון הרע – איפה עובר הגבול?
בעוד ישנם מקרים בהם ברור לכולנו שהגבול נחצה, כמו הפצת שקרים חסרי כל בסיס או שימוש במילים בוטות וקללות, ישנם מקרים בהם התשובה היא לא חד משמעית והדברים הם לא בתחום השחור או הלבן. לא כל אמרה שלילית תיחשב לשון הרע, ולא כל אמירה כנגד מתמודד היא אסורה. להביע דעה מותר ורצוי.
שאלת הגבול היא שאלה לא קלה, ובתי המשפט צריכים להתמודד עם הצורך מצד אחד להגן על חופש הביטוי שכה חשוב במדינה דמוקרטית, ובפרט במערכת בחירות בה הבעת דעה וביקורת ציבורית על דמות ציבורית היא משמעותית ואפקטיבית, ומהצד השני מול הוצאת דיבה וגלישה למחוזות שאינם לגיטימיים ופוגעים באדם, בשמו ובמוניטין שלו.
מה ההלכה כיום?
פסקי דין בנושא שיימינג ברשת, הוצאת דיבה ולשון הרע לא חסרים – החל ממערכת הבחירות לרשויות המקומיות וכמובן במערכת הבחירות לכנסת וראשות הממשלה. אך עדיין אין הלכה ברורה שמגדירה מה מותר ומה אסור, ובית המשפט מתמודד כל פעם מחדש עם המקרה שבא לפניו.
כבר בשנת 91', עוד טרם התפתחות המדיות החברתיות, הביע את דעתו כבוד השופט יוסף אליעז כנגד התבטאויות לא ראויות במסגרת קמפיין פוליטי ואמר כי "למרבה הצער כבר הורגלנו לכך שהמתמודדים בבחירות שומטים מעצמם כל רסן, ומרשים לעצמם פגיעות אישיות שאין בינן ובין הבחירות ולא כלום, אלא שדומה שבאה העת לרסן השתלחויות חסרות רסן שכאלו באם הן עוברות את גבול הטעם הטוב ואת הגבול שקבע החוק".
עם עליית הפופולריות של הרשתות החברתיות, היד קלה על המקלדת והתופעה הפכה רחבה יותר ותביעות רבות בגין לשון הרע מגיעות לפתחו של בית המשפט. בפסק דין בת.א 14699-10-13 לנקרי נ' זנזורי, אשר עסק בפרסומים בקבוצת פייסבוק נגד ראש עיריית עכו במהלך מערכת בחירות, דן השופט במאפיינים של מלאכת האיזון שצריך השופט לעשות בבואו לשפוט האם מדובר בלשון הרע או לא.
השופט עורך בפסק הדין סקירה קצרה של פסקי דין שונים בנושא שיימינג ברשתות החברתיות, ומוצא כי יש לבחון בכל מקרה את התוכן המפורסם, את פלטפורמת הפרסום והחשיפה אליה ולאזן בין חופש הביטוי הרצוי לבין הקלות בה רצה היד על המקלדת ופוגעת.
באותו פסק דין, פסק השופט למר לנקרי 20 אלף שקלים על הכפשתו, כשהוא שם לנגד עיניו ענישה, הרתעה וחינוך הציבור לשיח ציבורי ראוי וכיבוד אדם ובהמשך בפסק דין נוסף נפסקו ללנקרי 200 אלף שקלים על הוצאת דיבה אודותיו. לנקרי ציין כי הוא רוצה להילחם לא רק עבורו אלא עבור הציבור כולו, ועבור שיח נעים ונטול הכפשות שקריות.
חסינות חברי כנסת
בניגוד לאדם רגיל לחבר כנסת קיימת חסינות מתוקף תפקידו. בהתאם חסין חבר הכנסת מכל הליך פלילי או אזרחי בגין מעשה שעשה במסגרת תפקידו או למען מילויו. מטרת החסינות הייתה לאפשר לחבר הכנסת לפעול ולהתבטא לצורך מילוי תפקידו ללא חשש מפני הליכים משפטיים.
יחד עם זאת נקבע כי לא כל ביטוי או אמירה של חבר כנסת יהיו מוגנים אלא רק כאלו שנעשו במסגרת ולצורך התפקיד ובמקרה בו מקרה בו בוחר חבר הכנסת להגיש תביעת לשון הרע הוא חושף את עצמו לאפשרות כי תוגש כנגדו תביעה שכנגד.
תביעת לשון הרע – מה עליי לעשות?
אם נתבעתם על לשון הרע או שאתם מעוניינים לתבוע על לשון הרע, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה בקניין רוחני ובפרט בתחומי דיני אינטרנט ולשון הרע בכדי שיעזור לכם להבין את מצבכם בצורה הברורה ביותר. מאחר ואין הלכה חד משמעית והגבול הוא דק ומטושטש הסתייעות בעורך דין העוסק בלשון הרע תוכל לסייע על מנת להחליט האם הפרסום עולה כדי לשון הרע והערכה לגבי סכום הפיצוי שניתן לקבל בנסיבות המקרה.
