על נגישות אתרי אינטרנט בעקבות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע”ג-2013
כותרות כגון פיצויים ללא הוכחת נזק ע”ס 50,000 ₪ התנוססו בכותרות העיתונים.
ביום 25.10.13 נכנסו לתוקפן תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע”ג – 2013 אשר עוסקות בין היתר בחובות ובדרישות נגישות אתרי אינטרנט ומטיל חובות דרסטיות ורבות על בעלי אתרי אינטרנט לעניין התאמתם כך שאתרי האינטרנט אשר בבעלותם, יהיו נגישים לבעלי מוגבלות באותו האופן שאתרי אינטרנט אלו נגישים למי שאינו בעל מוגבלות. וזאת על מנת שגישה לאתר האינטרנט, תכניו והמידע הכלול בו יהיו נגישים לקהל רחב של בעלי מוגבלות, כגון עיוורון ולקויות ראייה, חירשות וכבדות שמיעה, לקויות למידה, מוגבלויות מוטוריות ועוד.
כבר עתה חשוב יהיה להדגיש כי, לדעתנו, אכן ישנה חשיבות מבחינה חברתית, קהילתית ומוסרית להנגיש שירותים לאנשים בעלי מוגבלות ובכלל זה להנגיש אתרי אינטרנט מסוימים ובאופן מסוים לבעלי מוגבלות. עם זאת, לדעתי, תקנות אלו, חרף התנגדות מספר גופים להתקנתן, הותקנו, ובנוסחן הנוכחי מטילות הן על ציבור בעלי אתרי האינטרנט הישראלי (והמדובר על כמעט כל אתרי האינטרנט הישראליים, בין אם הם מצויים בco.il, org.il, edu.il או אף .com), גזרה שספק רב אם הציבור יכול לעמוד בה. וזאת, הן מבחינה פרקטית והן לאור שיקולי עלות-תועלת.
בהתאם לנוסחו הנוכחי של סעיף 35(א) לתקנות כאמור, מי שמספק “שירות ציבורי”, או “מידע על אודות שירות ציבורי”, באמצעות האינטרנט, לכלל הציבור (ולרבות, יישומים וכל מידע אחר המועבר באמצעות האינטרנט) – חייב לספק גם התאמות נגישות לשירות או למידע על אודות השירות שהוא מספק וזאת לשם התאמתם לבעלי מוגבלות, כך שלבעלי מוגבלות תהא האפשרות לגשת ולהשתמש בשירותים אלו באותו האופן בו אדם ללא מוגבלות ניגש או משתמש בהם. כלומר – המדובר בתחולה רבה ביותר אשר כוללת בחובה אתרי אינטרנט רבים מאוד.
את התאמות הנגישות יש לבצע באתרי האינטרנט ע”פ התקן הישראלי לנגישות מס’ 5568 של מכון התקנים הישראלי. תקן ישראלי זה מבוסס בעיקרו על הקווים המנחים של ארגון W3C, הקרוי Web Content Accessibility Guidelines (WCAG) 2.0.
יש לשים לב כי התקנות כאמור חלות הן על אתר אינטרנט המופעל על ידי רשות הציבורית, אך גם חל על אתרי אינטרנט המופעלים במגזר הפרטי והעסקי. ההבדל שבין אתרי אינטרנט של רשויות ציבוריות לבין אתרי אינטרנט פרטיים, הוא בהתאמות הנדרשות בהתאם לתקן. עם זאת, בהתאמת אתרי אינטרנט השייכים למגזר הפרטי-עסקי (ולא לרשות ציבורית או בעבודה), בשים לב למבחן “נטל כבד מדי”, ייתכן ואלו ידרשו להתאמת הנגישות ברמה נמוכה יותר.
עד מתי עלי לבצע התאמות נגישות לאתר האינטרנט אשר בבעלותי או שמופעל על ידי?
ככלל, באתרי אינטרנט קיימים יש לבצע את התאמות הנגישות, בהתאם לתקנות והתקן כאמור, עד ליום 25.10.16 (כלומר, תוך 3 שנים ממועד תחילת חלות התקנות). יש לבצע התאמות נגישות אף אם החומרה של אתר האינטרנט (קרי, שרתי האתר) מצויים בחו”ל.
אם ניתן שירות האינטרנט באמצעות פלטפורמת רשת חברתית (פייסבוק/טוויטר), יש לבצע את התאמות הנגישות הנתונות לבחירתו באמצעות הפלטפורמה (כגון, בחירת ניגודיות).
היה ומורשה לנגישות השירות אישר שביצוע התאמות הנגישות בלתי אפשרי בשל מגבלה טכנולוגית, נותן השירות באמצעות האינטרנט (קרי, בעל אתר האינטרנט), יהיה פטור מביצוע ההתאמה. עם זאת, אישורו של מורשה לנגישות השירות יינתן על סמך חוות דעת של איש מקצוע שקיימות מגבלות טכנולוגיות.
לאחר שבוצעו התאמות נגישות, על בעל אתר האינטרנט לציין במקום בולט לעין באתר האינטרנט כי בוצעו התאמות נגישות בעבור אנשים עם מוגבלות.
ולגבי הפיצויים בתביעה אזרחית שאלתם? בשל מעשה או מחדל בניגוד לאמור בתקנות כאמור, בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים סטטוטוריים (ללא הוכחת נזק) בסכום של עד 50,000 ₪. היה ואתר האינטרנט אשר לא פעל בהתאם לתקנות, הוא בבעלותה של חברה או תאגיד אחר, הרי שגם מנהל פעיל ראשי בתאגיד, מנהל פעיל בתאגיד הקשור לנושא ההפרה, שותף (למעט שותף מוגבל), או עובד בכיר האחראי לתחום שבו נעשתה ההפרה – ייתכן ויהא אחראי גם בפיצויים (וזאת אלא אם הוכיח אותו מנהל/שותף, כי הוא לא ידע על ההפרה וכי הוא נקט באמצעים סבירים בנסיבות העניין על מנת למנוע את ההפרה).
ומאחר והיריעה הזו קצרה מדי בכדי להכיל, בקרוב נפרסם מאמר נוסף בסדרה בנושא נגישות אתרי אינטרנט.
משרדנו העוסק כפרקטיקה עיקרית בתחום דיני האינטרנט והרשת, ישמח לענות על כל שאלה.
