מאת: עורך דין ערן סורוקר ועורך דין מתן שוק
בעולם המסחר של היום בו שם המשחק הוא מיתוג (Branding), ידע לספר לך כל סטודנט למשפטים כי אם יש לך סימן המשמש אותך לסימון הסחורה שאתה מייצר או השרותים שאתה נותן, כדאי שתגיש בקשה לרישומו כסימן מסחר. בדרך זו תקבל זכות בלעדית לשימוש בסימן לגבי אותה סחורה או שרותים.
מעטים ידעו לספר מאידך, כי סעיף 21(א) לפקודת סימני המסחר מקנה לרשם סימני המסחר סמכות ייחודית לדרוש ממבקש הבקשה לוותר על הזכות לשימוש ייחודי בחלק מסוים מן הסימן כתנאי לרישומו בפנקס סימני המסחר. ויתור מעין זה נקרא הודעת הסתלקות או ויתור (Disclaimer) והוא מצוין במפורש על גבי תעודת סימן המסחר.
הרציונל שמאחורי סעיף זה הוא כי מילים או סימנים המתארים את טיב הסחורה או השירות כגון: לחם,חמאה או שירותי ניקיון הינם מונחים שפתוחים לשימוש הכלל באופן טבעי, ובדרך כלל אין לאיש זכות לשימוש בלעדי בהם. אם בכל זאת מעוניין גורם מסוים לרשום סימן מסחר עבור "הלחם של לאה" או "ראובן שירותי ניקיון" עליו להסתלק מן הזכות לשימוש ייחודי במילים "לחם" ו-"שירותי ניקיון" אלא בהרכב הסימן.
פקודת סימני המסחר מפרטת בסעיף 21(ב) את תוצאותיו של ויתור כזה: "ויתור לפי סעיף זה לא יפגע אלא בזכויות בעל הסימן הנובעות מרישומו של הסימן, אך לא בשום זכות אחרת שלו".
בכך מאזן הסעיף בין זכותו של בעל הסימן להגן על קניינו ועל המוניטין שרכש, לבין האינטרס של הציבור כי מונחים השגורים בפי כל בחיי היום יום לא יופקעו מנחלת כלל.
קו מנחה – בדק בית – שותפות מוגבלת
החלטה שנתן לאחרונה סגן הנשיא כבוד השופט יהודה זפט בבש"א 25078/07 קו מנחה – בדק בית 2005 (שותפות מוגבלת) ואח' נ' טרמינל שירותי הנדסה מקוונים בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 11.2.2008) מאיימת לערער איזון זה.
באותו המקרה הגישו המבקשים שבעלותם סימן המסחר "בדק-בית שירותי מידע סביבתיים לרוכשי דירה" בקשה לצווי מניעה זמניים כנגד המשיבות, מתחרות עסקיות, בגין הפרת סימן מסחר. המבקשים טענו בבקשה כי המשיבות עושות שימוש בקישורית "בדק בית", באופן המביא לפרסום אתרי האינטרנט של המשיבות כאשר מקלידים את צירוף המילים "בדק-בית" במנועי חיפוש באינטרנט.
בית המשפט דחה את בקשת המבקשים ופסק כי מאחר ובתעודת הרישום של סימן המסחר, נרשם כי רישום הסימן לא ייתן זכות לשימוש ייחודי בכל המילים המופיעות בסימן בנפרד, המבקשים אינם רשאים למנוע מאחרים שימוש במונח "בדק-בית", מכוח רישום הסימן.
בית המשפט יכול היה להסתפק בכך, אולם בחר להוסיף כי משהסכימו המבקשים שהשימוש במונח "בדק-בית" לא יהיה ייחודי להם, ויתרו בכך על האפשרות שהציבור יקשר את המונח "בדק-בית" דווקא עימם.
אנו מתנגדים עם כל הכבוד לקביעה זו. השאלה עם מי מקשר ציבור הצרכנים מונח, לוגו, צבע או ריח איננה שאלה משפטית כי אם שאלה עובדתית. היותו של בעל אולפן הפקות הבעלים של סימן המסחר "כוכב נולד" אינה מונעת ואינה יכולה למנוע מהציבור לקשר את הסימן דווקא עם תוכנית הטלוויזיה הפופולארית. באותה המידה הסכמה להודעת ויתור אינה מונעת ואיננה יכולה למנוע את האפשרות כי הציבור יקשר גם חלק מין המלים המופיעות בסימן המסחר עם בעליו במידה ויוכח כי זה עושה בהם שימוש רחב היקף והציבור מזהה את צירוף המילים עימו.
החלטת בית המשפט אף עשויה להוביל למצב אבסורדי. כך ייהנה גורם אשר בחר שלא לרשום את סימנו המסחרי עשוי ליהנות מהגנה על חלק מן המילים המופיעות בו מכוח חוק עוולות מסחריות ודיני עשיית עושר ואילו גורם אשר בחר לרשום את סימנו בכפוף להודעת הסתלקות יחשב כמי שויתר על האפשרות שהציבור יקשר חלק מן המילים המופיעות בסימן עימו.
למידע נוסף ראו גם: רישום סימן מסחר בינלאומי
