בשנים האחרונות, הפורמט הטלוויזיוני הפך לאחת היצירות הפופולריות יותר, ועל מסך הטלוויזיה ניתן לראות עוד ועוד יצירות מקוריות ופורמטים חדשניים כגון האח הגדול, הישרדות, המרוץ למיליון ודומיהם. תופעה רווחת בתחום זה היא מכירת הפורמטים הטלוויזיוניים לחברות זרות או רכישת פורמטים וייבואם מחו"ל ארצה. רשתות השידור משלמות עבור קנייה או מכירה שכזו סכום כסף לא מבוטל, ועולה השאלה – למה?
האם פורמט טלוויזיוני מוגן בזכויות יוצרים?
חוק זכויות יוצרים מגן בין היתר גם על יצירה דרמטית, הכוללת יצירה טלוויזיונית. ברי כי אם גורם כלשהוא מפיץ או משדר לדוגמא פרקים מתוכנית הריאליטי "הישרדות", ללא רשות בעלי התוכנית, הוא מפר זכויות יוצרים. אך מה אם הוא עושה תוכנית משלו עם כללים שונים בהם במקום על אי נדרשים המתמודדים "לשרוד" על סירה.
בישראל עלה הנושא לראשונה בעקיפין בפרשת שידור חוקר. בפרשה זו עתרה רשות השידור לבית המשפט במטרה למנוע את שידור התוכנית "שידור חוקר" בערוץ השני, בטענה כי בין היתר יש פגיעה בזכות היוצרים שלהם. אך בית המשפט קבע כי התכנית מלכתחילה מועתקת מתכניות אחרות המשודרות בחו"ל, ועל כן אין מקום לדון האם ניתן או לא להגן על הפורמט. אבל כבר אז נראה כי בית המשפט לא שלל על הסף את האפשרות כי פורמט יהיה מוגן מפני הפרת זכויות יוצרים.
בפס"ד שניתן בשנת 2017, סער ברודסקי נ' אברהם ארמוזה, קבעה כבוד השופטת דפנה אבניאלי כי קיימת נכונות להכיר בזכות יוצרים בפורמט טלוויזיוני לאור התפתחות ושכלול התעשייה. באותו מקרה, עלתה השאלה האם פורמט טלוויזיוני הינו יצירה המוגנת בזכויות יוצרים – זאת לאחר שלטענת התובע, יוצר הפורמט, נפגעה זכותו המוסרית בכך שלא ניתן לו כל קרדיט על היצירה שלו, תכנית שהצליחה ונמכרה ברחבי העולם בשם "UPGRADE".
נקודת המוצא של השופטת הייתה ההבחנה החשובה בעקבות ס' 5 לחוק זכויות יוצרים בין ביטוי המוגן בזכויות יוצרים לרעיון אשר לפי החוק חופשי כאוויר ואין לגביו הגנה גם אם מוכח כי הועתק. כך לדוגמא פסק בית המשפט כי אריזות של תרופה לצינון ליום ולילה, להבדיל מעיצוב האריזות, הוא רעיון והעובדה כי חברת תרופות העתיקה אותו מאחרת איננה מהווה הפרה שלו.
איך ניתן להבחין בין ביטוי לרעיון?
ההבחנה בין ביטוי לרעיון אינה קלה, ומטרתה של ההבחנה היא עידוד יצירה והפחתה של הגבלות וחסמים.
מעיון במספר פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות ברחבי העולם עולה כי במקרים רבים קבעו בתי המשפט כי ככלל פורמט נחשב לרעיון, שכן הוא יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ומגוונות, בעיקר כאשר מדובר בשעשועונים או תכניות ריאליטי ולכל אחד הזכות להפיק תוכנית בה המתמודדים צריכים לשרוד, להוריד במשקל וכיוצא באלו.
עם זאת בתי המשפט ברחבי העולם ובעקבותיהם גם כבוד השופטת אבניאלי בעניין ברודסקי יוצרים אבחנה בין "רעיון אמורפי" המהווה ראשיתו של תהליך מחשבתי, לבין מצב בו הרעיון קרם עור וגידים וגובש לכדי פורמט "מוחשי" מקורי, הכולל סצנות ואלמנטים ייחודים בשילובם או במהותם, שאז הוא עשוי לחסות תחת החוק, ולהיחשב כ"יצירה" ברת הגנה בזכות יוצרים".[1] לפיכך, בעוד שהרעיון הכללי איננו מוגן, דרך ביצוע הרעיון, ובמיוחד אלמנטים וביטויים בולטים בו – כדוגמת מועצת השבט בתכנית הישרדות, הם לטעמינו יצירות לכל דבר ועניין הזכאיות להגנה.
[1] תא (ת"א) 2659-04-15 סער ברודסקי נ' אברהם ארמוזה, עמ' 10
מה עליי לעשות כדי להגן על פורמט חדש?
אחת הדרכים להוכיח ולשמור את הפורמט היא יצירת "בייבל" – קובץ הוראות המפרט את פרטי הפורמט העתידי, דוגמת עיצוב, ליהוק, פרטי משימות, תקציב מפורט ועוד. יצירת "בייבל" מאפשרת ליוצר שהעלה את רעיון הפורמט על הכתב להראות כי הרעיון רקם עוד וגידים, כי הוא בעל מאפיינים מוחשיים וכי אינו רק בגדר רעיון.
יש לזכור לפני הפנייה לבית המשפט כי יש לבחון האם הועתק רעיון הפורמט או ביטויים מרכזיים ומהותיים בו. המבחן להעתקת ביטויים אינו כמותי אלא איכותי. כלומר אין צורך להוכיח כמות מסוימת של אלמנטים שהועתקו, אלא העתקה של ביטויים ומאפיינים ייחודים אשר יצאו מגדר רעיון כללי ומופשט ורקמו עור וגידים מוחשיים.
מאחר וההבחנה לא פשוטה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום קניין רוחני ובדיני זכויות יוצרים, בכדי לבחור את דרך הפעולה הנכונה.
